כתיבת סמינריון בתשלום - רכישת סמינריון

הלימודים האקדמיים במדינת ישראל הם כבר ממזמן לא שמורים לבני עשירים ולבני מגדר מסוים. כיום בישראל כל שכבות האוכלוסייה משתלבות בלימודים הגבוהים ויותר מזאת, גם אנשים שכבר נמצאים בשוק העבודה ורוצים משרה גבוהה יותר נדרשים לעשות תואר בזמן העבודה, שוטרים, ועובדי ממסד יוצאים ללימודים כדי לקבל העלאה בשכר.

ישראל היא המדינה שבאחוזים(קרוב ל- 50%!) ישנם מספר האקדמיים הגבוהה ביותר ולמרות המספר הגבוהה של משרות הייטק לדוגמא, עדיין שוק העבודה מוצף במחזקי תואר ולא רק תואר ראשון... אנשים שמחזקים בתעודת תואר שני ואפילו עובדים בעלי תואר דוקטורט יושבים בבית ומחפשים עבודות באתרי אינטרנט קיקיוניים.

האגדות על טיולים מאורגנים לבלטיות פעמיים בשנה מוגזמות. משרות הייטק מבטיחות שכר יחסית גבוהה במשק אבל שעות העבודה לא הגיוניות ובתקופות מסוימות אפילו לא אנושיות. בתחום זה המצב עוד יחסית מזהיר. מחזיקי תארים במקצועות אומניים או בתחומי האמנות במצב קשה הרבה יותר...
אנשים שלומדים במשך ארבע שנים ועושים עבודת סמינריון בתשלום ובמקרה הטוב מרוויחים תלושי שכר מגוחכים שבקושי מגרדים את תקרת שכר המינימום ובמקרה הרע מחזיקים בעבודתם הזמנית עד שגופם כבר לא עומד במעמסה.

מה המדינה יכולה לעשות כדי שהמצב הזה ישתפר? האם הפתרון הוא חזרה לשנות ה-60 ולשנות ה-70 שבהן חלקים נרחבים מהאוכלוסייה למדו בבתי- ספר מקצועיים ולמעשה נלקחת מהן הבחירה אך לפחות יש להם מקצוע פרקטי ביד שאיתו הם יכולים לצאת לשוק העבודה ולהרוויח לחמם בכבוד כבר בסיום הצבא. או אפילו להתמקצע באותו התחום גם בזמן הצבא. למשל נהגי משאיות יכולים להוציא רישיון ג' ולנהוג כבר בזמן הצבא ברכבים כבדים, לעשות קשרים ואף להישאר בשירות קבע.

אז מה בעצם היתרון של מדינה רוויה כל- כך במחזיקי תארים שבמקרים רבים ניתנים על- ידי גופיי לימודים קצת מפוקפקים בחלק מהמקרים וגופי עבודה שלא מקבלים אנשים מאותם מוסדות. כל בן- אדם כיום צריך לשאול את עצמו את השאלה: מה יקרה בתום 3-4 שנות הלימודים? האם תהיה לי עבודה בתחום או שהתואר שעליו עבדתי, שילמתי והשקעתי כה הרבה זמן באמת ישתלם לטווח הארוך.

ישנה תחושה שהרבה מין הסטודנטים כיום הולכים ללימודים כי זה סטנדרט מסוים שהחברה מכתיבה- אין לך תואר לא תמצא עבודה. אז הם הולכים ולומדים מקצוע שהוא סוג של ברירת מחדל בשבילם, מבזבזים את מיטב כספם או את כספי הוריהם על מוסד לימודי יקר אך לא יוקרתי, צפים במשך כל תקופת הלימודים, אוכלים כדורי רטאלין כדי להצליח להתרכז בלימודיהם ה"משעממים" ולבסוף ולפעמים כבר באמצע מבינים שהעניין לא בשבילם.

אסור לשכוח שחלק משמעותי מעשירי המדינה לא מחזיק בתואר ולאחר שנים של עשייה מקבל אדם תואר "דוקטור של כבוד" הדבר כולל שחקנים, קבלנים, וסתם אנשים שבבעלותם בנק או תחנת דלק.
היכנסו לפרטים באתר kalilmod.co.il